עריקות ונפקדות בצבא: כך מבחין חוק השיפוט הצבאי בין העבירות

חוק השיפוט הצבאי מבחין בין נפקדות, היעדר מן השירות שלא ברשות שדינו מאסר שלוש שנים, לבין עריקה, היעדר מתוך כוונה שלא לחזור לשירות שדינה עד מאסר שבע שנים ובפעילות מבצעית עד עשר. היעדרות של שמונה עשר חודשים מקימה חזקת כוונה שלא לחזור, ותקופת ההתיישנות על עריקה עומדת על עשר שנים.

עבירות היעדרות מן השירות והעונשים לפי חוק השיפוט הצבאי

עבירות ההיעדרות מן השירות נמנות עם העבירות השכיחות במשפט הצבאי, וחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו-1955, מבחין ביניהן לפי מהות ההיעדר ומשך הזמן. ההבחנה בין נפקדות לעריקה נגזרת בעיקר מן הכוונה המיוחסת לחייל, והיא זו שקובעת את חומרת הענישה.

מהי עריקה

עריקה מוגדרת בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות דינו מאסר שבע שנים. נעדר החייל בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור, דינו מאסר עשר שנים.

חזקת כוונה שלא לחזור

סעיף 93 לחוק קובע חזקה: חייל שנעדר מן השירות שלא ברשות במשך שמונה עשר חודשים רואים אותו כמי שנעדר מתוך כוונה שלא לחזור לשירות, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. מדובר בחזקה הניתנת לסתירה.

היעדר מן השירות שלא ברשות (נפקדות)

סעיף 94 לחוק עוסק בנפקדות. חייל שנעדר משירותו בצבא או מן המקום שהוא חייב כדין להימצא בו באותה שעה, דינו מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר להיעדרות.

אובדן קשר עם היחידה במילואים

סעיף 94א עוסק באיש מילואים שלא יצר קשר עם יחידתו לפי הוראות שקבע שר הביטחון, בהתאם לסעיף 24 לחוק שירות המילואים. דינו של מי שלא יצר קשר כאמור מאסר שישה חודשים.

הרשעה בגין היעדרות שנפסקה ונמשכה

סעיף 382א לחוק קובע כי אם הואשם חייל בעבירה לפי סעיפים 92 או 94, והוכח כי בין תחילת ההיעדרות לסיומה היה פרק זמן שבו שהה הנאשם במקום שירותו, אין בכך כדי למנוע הרשעה לגבי כל התקופות שבהן נעדר למעשה מן השירות.

הרכב הדיון וההתיישנות

לפי סעיף 203(א)(3) לחוק, במקרה של היעדרות מן השירות שלא ברשות דן בית דין צבאי מחוזי בעבירה בפני שופט צבאי-משפטאי אחד, כדן יחיד. סעיף 41 לחוק קובע כי עבירת עריקה מתיישנת אם עברו עשר שנים מיום ביצועה.