זכויות וחובות של עריקים: בין נפקדות לעריקות בדין הצבאי

היעדרות שאינה מאושרת על ידי המפקד אסורה. חייל שאינו מתייצב על פי צו, לרבות צו מילואים, או העוזב את הבסיס שלא כדין, נחשב תחילה לנפקד, ולאחר היעדרות של 21 יום למצבו הופך לעריק. העריקות נחשבת עבירה חמורה שבגינה מוגש כתב אישום לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

נפקדות מול עריקות

היעדרות שאינה מתואמת ומאושרת על ידי המפקד אסורה. חייל שאינו מתייצב בהתאם לצו שקיבל, לרבות צו מילואים, או עוזב את הבסיס בזמן שבו נדרש לשהות בו, נחשב בשלב הראשון לנפקד, ולאחר תקופה לעריק. מצב הנפקדות מחמיר והופך לעריקות לאחר היעדרות של 21 יום.

כשעריקות נובעת ממצוקה

קיימים מקרים שבהם חיילים בוחרים בעריקות מתוך מצוקה נפשית של ממש, יחס פוגעני של מפקדים, בעיות משפחתיות או קשיים כלכליים. עם זאת, הצבא רואה בהיעדרות מהשירות עבירה חמורה ומגיב בהתאם. עריקות אינה פתרון למצוקה. במצבים שבהם המשך השירות מהווה סכנה ממשית, פנייה משפטית מסודרת עשויה לקדם סיוע נפשי, הורדת פרופיל, מעבר תפקיד או פטור מהיר על בסיס פרופיל 21.

כיצד מטפל הצבא בעריקות

היעדרות יזומה מוגדרת ב-21 הימים הראשונים כנפקדות, ולאחר מכן כעריקות. עם ההגדרה כעריק מועבר הטיפול למדור העריקים, הפועל לאיתור החייל ולהחזרתו לשירות. נציגי המדור עשויים להגיע לבית החייל בשעות לא שגרתיות. במהלך תקופת הנפקדות או העריקות רשאי החייל, או הוריו בשמו, לפנות לעורך דין צבאי. צה"ל אף עשוי לדווח על העריקות למשטרת ישראל לצורך צו איסור יציאה מהארץ.

העמדה לדין

לאחר התייצבות עצמאית של החייל או הבאתו על ידי המשטרה הצבאית צפויה העמדה לדין. כתב אישום מוגש לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, והעריקות נחשבת עבירה חמורה שבגינה צפוי עונש מאסר ממושך.