ההליך הפלילי בבתי הדין הצבאיים

לצה"ל מערכת שיפוט פנימית הפועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי ונפרדת ממערכת השיפוט האזרחית. היא כוללת מנגנוני חקירה בראשות מצ"ח, את הפרקליטות הצבאית, את התביעה, הסנגוריה ובתי הדין. בתי הדין הצבאיים מוסמכים לשפוט חיילים בסדיר ובמילואים, ולעתים גם נאשמים שאינם משרתים.

מערכות אכיפת הדין הצבאי

במערכת השיפוט הצבאית קיימות מסגרות מיוחדות לאכיפת הדין, בעיקר בכל הנוגע להליך הפלילי, להעמדה לדין ולנקיטת צעדים משמעתיים. המערכת פועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי והיא נפרדת ממערכת השיפוט האזרחית של מדינת ישראל.

מרכיבי מערכת אכיפת הדין הצבאי

מערכת אכיפת הדין בצה"ל מורכבת ממנגנוני בדיקה וחקירה, כאשר מצ"ח הוא מוסד החקירה הראשי, מהפרקליטות הצבאית המחליטה אם להגיש כתב אישום לבית דין צבאי או להעביר את התיק לשיפוט המשמעתי, וכן מגורמי תביעה, סנגוריה ובתי דין צבאיים.

סמכות השיפוט של בתי הדין הצבאיים

• שיפוט כל חייל בצה"ל, בסדיר או במילואים, בכל עבירה המעוגנת בחוקי מדינת ישראל.
• שיפוט עבירות שבוצעו בכל מקום בעולם, בזמן שלום או מלחמה.
• שיפוט עבירות לא צבאיות שיש בהן סמכות מקבילה, כאשר הפרקליטות הצבאית קובעת את מקום השיפוט לפי זיקת העבירה לשירות.
• שיפוט נאשמים מסוימים שאינם משרתים, כגון עובדי צה"ל בחוזה או מי שקיבלו נשק מצה"ל.

זכות הייצוג

תחילת ההליך השיפוטי היא בהגשת כתב אישום בהוראת פרקליט צבאי. עם הבאת כתב האישום לידיעת הנאשם הוא מיודע על זכאותו לייצוג משפטי. המערכת הצבאית מאפשרת לכל נאשם, למעט בעבירות תעבורה, לקבל ייצוג חינם מהסנגוריה הצבאית, וכן לבחור בייצוג פרטי המורשה להופיע בבתי הדין הצבאיים.

סדר הדין

באשר לסדרי הדין קיימת זהות בין בתי הדין הצבאיים למערכת השיפוט הפלילית האזרחית. סדר הדין כולל הקראת כתב האישום וקבלת תשובת הנאשם, השמעת טיעונים לעונש וגזר דין לנאשם המודה, ומשפט הוכחות הכולל פרשת תביעה והגנה, חקירת עדים, סיכומים והכרעת דין לנאשם הכופר.