זכויות משרתי הקבע בצה"ל
משרתי הקבע הם אוכלוסייה מיוחדת מבחינה חוקית: דיני העבודה הרגילים אינם חלים עליהם, ובמקומם התפתחו דינים מיוחדים המכונים דיני משרתי הקבע. הטריבונל השיפוטי למשרתי הקבע, ועדת הערר, הוקם כדי לאזן בין זכויות הפרט של המשרתים לבין צורכי הצבא ולקיים ביקורת שיפוטית על החלטות המערכת.
משרתי הקבע הם אוכלוסייה מיוחדת מבחינה חוקית: דיני העבודה הרגילים אינם חלים עליהם, ובמקומם התפתחו דינים מיוחדים המכונים דיני משרתי הקבע. הטריבונל השיפוטי למשרתי הקבע, ועדת הערר, הוקם כדי לאזן בין זכויות הפרט של המשרתים לבין צורכי הצבא ולקיים ביקורת שיפוטית על החלטות המערכת.
התחייבות לשירות קבע - סוגים והתרה
משרתי הקבע בצה"ל הם אוכלוסייה מיוחדת מבחינה חוקית. מחד גיסא הם משתכרים שכר ונהנים מתנאים סוציאליים ותעסוקתיים רבים, ומאידך גיסא דיני העבודה הרגילים אינם חלים עליהם, שכן הם משרתים בצבא. ההתנגשות בין זכויות הפרט של המשרתים לבין צורכי המדינה והצבא יוצרת צורך במערכת דינים מיוחדת ומותאמת.
| סוג ההתחייבות | המשמעות |
|---|---|
| התחייבות קשיחה | רוב ההתחייבויות כיום, בין השאר לעתודאים, קורסים והכשרות מיוחדות וקורס קצינים |
| התחייבות פתוחה | כל התחייבות שאינה קשיחה; ניתן לבקש לסיימה באופן חד-צדדי, וצה"ל רשאי לדרוש הודעה מוקדמת של שנה |
| ערעור על ההחלטה | על ההחלטה הסופית ניתן לערער בפני ראש אכ"א בתוך 14 יום, ובמקרים מסוימים בפני ועדת הערר |
דיני משרתי הקבע
במרוצת השנים הוכרו במערכת זכויות של משרתי קבע שבעבר לא נלקחו כלל בחשבון, ובהן זכויות הורים וזכויות סוציאליות המעוגנות כיום בפקודות הצבא. הצבא למד כי כדי לשמר בשורותיו את האנשים המובחרים עליו להכיר יותר בזכויות הפרט. כך התפתחו דינים מיוחדים, שיש הקוראים להם "דיני עבודה צבאיים", ומוצע לכנותם "דיני משרתי הקבע" או "דיני השירות בצה"ל".
ועדת הערר למשרתי הקבע
כמענה לשאלות בדבר הפסקת שירות של משרתי הקבע וכדי ליצור ביקורת שיפוטית, הוקם הטריבונל השיפוטי למשרתי הקבע, המכונה ועדת הערר למשרתי הקבע, לאחר יוזמת חקיקה של ועדת צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין. טרם הקמתו הוגשו מספר עתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, שמהן עלה הצורך בגוף שיפוטי חיצוני שידון בזכויות אנשי קבע. משרת קבע רשאי לעתור לוועדה אם נפגע מהחלטה של גורם צבאי מוסמך בנושאים מסוימים. הוועדה מתכנסת בהרכב של שלושה חברים, ובהם יושב ראש הוועדה, נציג ציבור מטעם הרמטכ"ל ונציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום השירות הצבאי. החלטותיה כפופות לביקורת שיפוטית של בית המשפט המחוזי.
התרת התחייבות לשירות קבע
שירות הקבע מבוסס על חתימת הפרט על התחייבות, ויש שני סוגים: התחייבות קשיחה והתחייבות פתוחה. הוראת פיקוד עליון (הפ"ע) 3.0501 מסדירה את שירות הקבע וקובעת כי כל התחייבות שאינה קשיחה היא התחייבות פתוחה, שאותה ניתן לבקש לסיים באופן חד-צדדי, ובלבד שצה"ל רשאי לדרוש הודעה מוקדמת של שנה. מרבית ההתחייבויות כיום הן קשיחות, למשל של עתודאים, בעלי הכשרות מיוחדות כקורס חובלים, מודיעין, מחשוב וטיס, וכן קורס קצינים. על ההחלטה הסופית בבקשה להתרת התחייבות ניתן לערער בפני ראש אכ"א בתוך 14 יום, ובמקרים מסוימים גם בפני ועדת הערר למשרתי הקבע.
שאלות נפוצות
האם דיני העבודה הרגילים חלים על משרתי קבע?
לא. דיני העבודה הרגילים אינם חלים על משרתי קבע, ובמקומם התפתחו דינים מיוחדים המכונים דיני משרתי הקבע או דיני השירות בצה"ל.
מה ההבדל בין התחייבות קשיחה לפתוחה?
התחייבות פתוחה ניתן לבקש לסיים באופן חד-צדדי, בכפוף להודעה מוקדמת של שנה, בעוד שהתחייבות קשיחה, הנפוצה כיום, מחייבת את מלוא תקופתה.