שימוע ובקשה לביטול כתב אישום בצה"ל

שלב השימוע במשפט הפלילי הצבאי הוא הליך מקדים להגשת כתב אישום, שבמסגרתו יכול החשוד להציג טענות בפני התביעה ולשכנעה שלא להגיש כתב אישום. גם לאחר הגשתו, חוק השיפוט הצבאי מסמיך את הפרקליט הצבאי הראשי וסגנו לבטל כתב אישום שהוגש לבית הדין הצבאי.

סמכות ביטול כתב אישום בחוק השיפוט הצבאי

שלב השימוע במשפט הפלילי מהווה הליך מקדים להגשת כתב אישום, ומכאן שהוא שלב קריטי בהליך הפלילי, הצבאי והאזרחי כאחד. הגשת כתב אישום, בעיקר בעבירות חמורות, עלולה לפגוע קשות בחשוד, ולעתים אף לכל חייו, ועל כן עוגנה בחוק הזכות לעריכת שימוע לפני גיבושה הסופי של ההחלטה.

הליך השימוע כפתח לביטול כתב אישום

במסגרת הליך השימוע, שבו מתברר חומר החקירה ביסודיות, יכול החשוד להציג טענות בפני התביעה כדי לשכנעה שלא להגיש כתב אישום. במקרים רבים מוביל הליך השימוע לסגירת תיק החקירה.

חובת השימוע בצה"ל

ביום 9.11.08 נכנסה לתוקף הנחיית התובע הצבאי הראשי בדבר חובת עריכת שימוע לפני הגשת כתב אישום פלילי במערכת המשפטית בצה"ל. בדומה להליך האזרחי, החייל החשוד מקבל לידיו את עיקרי חומר החקירה עוד לפני השימוע, על מנת שיוכל להציג את עמדתו בפני התביעה. ההליך משמעותי במיוחד לגבי חיילים נורמטיביים ללא עבר פלילי.

בקשה לביטול כתב אישום בפני הפצ"ר וסגנו

גם לאחר שהוגש כתב אישום ניתן להביא לסיום ההליך בדרך של בקשה לביטולו. סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי מסמיך את הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) להורות על ביטול כתב אישום שהוגש לבית הדין הצבאי בכל שלב שבו טרם הוכרע הדין. סעיף 178 לחוק מאפשר לפצ"ר לאצול סמכות זו לסגנו, ובדרך כלל נהוג להגיש את הבקשה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי. נאשם המצוי במעצר ישוחרר עם ביטול כתב האישום, ובלבד שאין סיבות אחרות להחזקתו.