דיני צבא: מתי קמה זכות לפטור, לדחייה ולהגנה מפני הדין הצבאי

דיני הצבא בישראל חולשים על מגוון רחב של הליכים: פטור ודחייה משירות ביטחון, ייצוג בוועדות רפואיות, טיפול בעבירות נפקדות ועריקות ומיצוי זכויות מול הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים. הכרת ההוראות והערכאות הרלוונטיות מגדילה משמעותית את סיכויי החייל או המועמד לשירות למצות את זכויותיו.

עילות פטור ודחייה עיקריות בדיני שירות הביטחון

דיני הצבא מהווים ענף משפטי נפרד ומורכב, המסדיר את מערכת היחסים שבין הפרט למערכת הביטחון, החל משלב הגיוס ועד לסיום השירות. הענף כולל את הליכי הפטור והדחייה משירות ביטחון, את הדין המשמעתי והפלילי החל על חיילים מכוח חוק השיפוט הצבאי, את פעילות בתי הדין הצבאיים והפרקליטות הצבאית, וכן את מיצוי הזכויות מול ועדות רפואיות ומול משרד הביטחון.

חובת שירות הביטחון: סמכות שברשות ולא שבחובה

ככלל, חובת שירות ביטחון בצה"ל חלה על כלל אזרחי המדינה. סעיף 13 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, מקנה למפקד לשכת הגיוס או לסגנו את הסמכות לפקוד בצו על כל מועמד עם הגיעו לגיל 18. אלא שלפי הפרשנות המקובלת, אין מדובר בסמכות שבחובה אלא בסמכות שברשות: אין על הרשות המגייסת חובה לעשות שימוש בסמכות זו בכל מקרה ומקרה. משמעות ההבחנה היא שלמועמד לשירות עומדת הזכות להציג בפני הרשות את נסיבותיו האישיות ואת העילות הקבועות בחוק, שבגינן מתבקשת אי-הפעלת הסמכות. בין העילות המקובלות: נישואין, הריון, עבר פלילי, בעיות רפואיות ונפשיות, אידאולוגיה דתית או מצפונית ושיקולי מצבת כוח האדם בצה"ל.

עילות הפטור הסטטוטורי

פטור סטטוטורי משירות ביטחון מעוגן בסעיפים 39-40 לחוק שירות ביטחון, ומקנה עילות מוכרות כגון נישואין, הריון, הווי דתי, השתייכות ללאום ומצפון. לצד אלה קיימים מסלולי פטור מנימוקים רפואיים ונפשיים, הנבחנים בוועדות בריאות. מועמד המבקש לבסס עילת פטור נדרש, ככלל, להציג תשתית ראייתית בכתב. העיתוי מהותי: פנייה לבחינת עילת הפטור בטרם הגיע מועד הגיוס מפשטת את ההליך. בקשה המוגשת לאחר מועד הגיוס עלולה להפוך את ההליך למורכב וממושך יותר.

• חוות דעת סוציאלית, פסיכיאטרית או רפואית מטעם גורם מקצועי מוסמך.
• אישורי רווחה או מסמכים המעידים על מצוקה כלכלית.
• תעודת נישואין, אישור הריון או אישור לימודים בישיבה או במדרשה.
• מסמכים המעידים על רכישת מקצוע, הצטיינות בספורט או נסיבות אישיות חריגות.

היחידות והערכאות המטפלות

הטיפול במועמדים לשירות ביטחון מרוכז ביחידת מיט"ב. עומס הבקשות בשנים האחרונות, ובכללן בקשות שאינן מבוססות, מקשה על היחידה לאתר את המקרים שבהם קיימות נסיבות אמיתיות המצדיקות פטור, ולעיתים מוביל לגיוסם בשוגג של מועמדים שאינם כשירים אובייקטיבית לשירות. לצד מיט"ב פועלות יחידות נוספות: מקרפ"ר, ברה"ן, ירפ"א, הפרקליטות הצבאית, מדור ביקורת, מדור תנועה ומדור תנופה. בכל הנוגע לדין הצבאי עצמו, פועלות ערכאות השיפוט הצבאי מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. אלו כוללות את הדין המשמעתי בפני קצין שיפוט (ק"ט), את בתי הדין הצבאיים ואת מנגנוני הענישה, לרבות כליאה בכלא צבאי. סעיף 63 לחוק מאפשר, בהתקיים תנאים מסוימים, רישום מופחת של עבירה.

נפקדות, עריקות ודחיית שירות

עבירות ההיעדרות מן השירות, ובכללן נפקדות ועריקה, נמנות עם העבירות הצבאיות המרכזיות ומטופלות במסגרת הדין הצבאי. במקביל, קיימים מסלולים אזרחיים-מנהליים לדחיית שירות סדיר או מילואים, לביטול שירות מילואים פעיל (שמ"פ) ולהסדרת מעמד של שוהים בחו"ל, לרבות מעמד "בן שליחים" או "בן מהגרים". תביעות בעניין נכי צה"ל מתנהלות מול משרד הביטחון בערכאות הרלוונטיות.