דיני צבא: חוק השיפוט הצבאי, הערכאות הצבאיות והפטור מהשירות

חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, הוא עמוד התווך של מערכת המשפט הצבאית ומכוחו יונקת המערכת את סמכותה. הוא מסדיר את הדין המשמעתי ואת ההליך הפלילי-צבאי, את מוסדות השפיטה ואת הערכאות. במקביל, חוק שירות הביטחון קובע את חובת הגיוס ואת המקרים שבהם ניתן פטור מהשירות.

ערכאות בתי הדין הצבאיים

מערכת המשפט הצבאית פועלת בגבולותיה של מדינת ישראל, אך מדובר במערכת צבאית-משפטית ייעודית המותאמת לארגון בעל אופי היררכי ונוקשה. כדי להבין מהם דיני הצבא וכיצד הם פועלים, יש להכיר את אופייה של המערכת הצבאית ואת מקור סמכותה. סקירה זו מבארת את חוק השיפוט הצבאי, את הערכאות, את ההבדלים בין המערכת הצבאית לאזרחית, את תפקידו של עורך דין צבאי ואת המקרים שבהם ניתן פטור מהשירות.

מהו חוק השיפוט הצבאי

החוק אשר מכוחו יונקת מערכת המשפט הצבאית את סמכותה הוא חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (חש"ץ). בחוק זה עשרה חלקים: עקרונות כלליים, עבירות ועונשים, דין משמעתי, המוסדות המשפטיים, הליכי שפיטה, בית דין שדה, דיני ראיות, ביצוע פסקי דין, עבירות מיוחדות והוראות שונות. החוק חל על הגורמים המנויים בפרק השני, ובהם חייל בשירות סדיר, חייל בשירות מילואים, מי שהוגדר כחייל בעת ביצוע העבירה, מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, אסיר בכלא צבאי, אזרח עובד צה"ל ושבויי מלחמה.

הדין המשמעתי לעומת הדין הפלילי בצה"ל

המערכת הצבאית מחלקת את הענישה לשני מקטעים לפי חומרת העבירה. הדין המשמעתי, המתואר בחלק ג' לחש"ץ, מתייחס לעבירות קלות שהטיפול בהן פנים-יחידתי. לפי סעיף 168 לחש"ץ, מדובר בעבירות בעלות חשיבות נמוכה עד בינונית שאינן מצריכות לרוב חקירה מקדימה. הדין הפלילי-הצבאי, לעומת זאת, זהה במהותו להליך הפלילי האזרחי ומופעל בעבירות חמורות; בהליך זה מתקיימים חקירה מקדימה, איסוף ראיות והחלטה של הפרקליטות הצבאית אם להגיש כתב אישום.

השוואה בין המערכת הצבאית לאזרחית

מערכת המשפט הצבאית כפופה למערכת המשפט בישראל ושואבת ממנה את ערכיה ועקרונותיה, אך עליה להתאים עצמה לארגון צבאי. לכן קיימות בחש"ץ הוראות המסדירות עבירות ייעודיות כמו היעדר מהשירות, אי ביצוע בדיקת סמים וגניבת ציוד צה"לי. המערכת הצבאית נחשבת מחמירה יותר בתפיסת העבירות שבחוק העונשין, התשל"ז-1977. כך למשל בעבירות סמים אין אבחנה בין סמים קלים לקשים או במספר הפעמים, והענישה עלולה להיות חמורה ולכלול כתב אישום ומאסר.

הליך המשפט הצבאי ומצ"ח

תלונה במסגרת המשפט הצבאי מתקבלת במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), המקבילה למשטרת ישראל בכל הנוגע לחקירה בדין הצבאי. כאשר מצ"ח מוצאת ראיות ממשיות, היא מעבירה את התיק לפרקליטות הצבאית, המקבילה לפרקליטות המחוז, אשר מחליטה אם להגיש כתב אישום. עם הגשת כתב אישום עובר ההליך לבית הדין הצבאי, הדן בעבירות כבדות משקל הנושאות עונשים מקנס ועד מאסר ממושך.

ייצוג בבית דין צבאי

ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי כולל עקרונות זהים להליך האזרחי, ובראשם זכות הייצוג מכוח סעיף 316 לחש"ץ. נאשם רשאי להיות מיוצג בידי הסנגוריה הצבאית, המורכבת מחיילים בעלי הסמכה משפטית, או בידי עורך דין צבאי פרטי המתמחה בתחום ואושר להופעה בבתי הדין הצבאיים. אפשרות נוספת, שהפכה לאות מתה, היא ייצוג בידי חייל שנכח במקרה.

מיהו עורך דין צבאי

עורך דין צבאי הוא בוגר לימודי משפטים ובעל רישיון עריכת דין, שקיבל אישור מוועדה בצה"ל להופיע בפני בתי דין צבאיים ולייצג חיילים, אנשי מילואים וכל מי שחל עליו חוק השיפוט הצבאי. מועמדותו נבחנת גם בידי גורם ביטחוני בשל החשיפה למידע רגיש. סמכות הוועדה מעוגנת בסעיף 317 לחש"ץ, והיא כוללת שופט בית המשפט העליון כראש הוועדה, מנכ"ל משרד המשפטים, הפרקליט הצבאי הראשי ושני עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין. ייצוג בידי עורך דין צבאי אפשרי גם בהליכים משמעתיים, בפטור מהצבא ובשחרור במקרים מיוחדים.

פטור מהצבא ומקרים של השתמטות

הגיוס לצבא הוא חובה מכוח חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, החל על כל תושב ישראלי מגיל 18. החוק מפרט את המקרים שבהם לא תחול חובת גיוס: פטור מטעמי מצפון הניתן בידי ועדת המצפון; פטור עקב הגירה לחו"ל לצמיתות לפני גיל 16; פטור אוטומטי לאוכלוסיות שחובת הגיוס אינה חלה עליהן; פטור מטעמי בריאות לפי סעיף 5 לחוק, הנקבע בוועדה רפואית לפי סרגל ה"פרופיל", כאשר פרופיל 21 מקנה פטור; ופטור מטעמי נישואים, הריון והורות והכרה דתית לפי סעיפים 39 ו-40. מי שאינו מתייצב ואין לו פטור כדין מוגדר עריק כעבור כשלושה שבועות.