גניבה בצבא: עבירות רכוש והשלכותיהן

על חיילים חלות שתי מערכות דין במקביל בכל הנוגע לעבירות רכוש: המשפט הצבאי מכוח חוק השיפוט הצבאי, והדין הפלילי המדינתי מכוח חוק העונשין. עבירות כמו גניבה מחייל אחר, הוצאת רכוש צבאי או גניבה בידי עובד ציבור עלולות להוביל להרשעה, לרישום פלילי ולהשלכות המלוות את החייל גם בחייו האזרחיים.

עבירות רכוש בצבא: מקור חוקי ועונש מרבי

בסוגיה של עבירות רכוש בצבא חלות על החייל שתי מערכות חוקים במקביל, המשפט הצבאי והדין הפלילי המדינתי. עבירות אלו נפוצות, ולעיתים מכונות בשמות שאינם נשמעים פליליים, כגון השלמת ציוד מיחידה שכנה, אך הן עלולות להיות עבירות פליליות לכל דבר ואף להוביל למאסר.

ההשלכה של ביצוע עבירת רכוש

בניגוד לתפיסה הרווחת, השלכות עבירת רכוש אינן מוגבלות למסגרת הצבאית בלבד. חייל הנחקר בידי מצ"ח בחשד לעבירת רכוש, שהורשע בבית הדין הצבאי, עלול לשאת ברישום פלילי המלווה אותו גם באזרחות, על השלכותיו על תעסוקה ועל יכולת לקבל הלוואות. לחשוד או לנחקר עומדת זכות מלאה לקבל סיוע משפטי, ללא קשר למידת אשמתו.

גניבה מחייל אחר

גניבת רכוש אישי של חייל אחר, כגון כסף מזומן, מכשיר טלפון או רכב פרטי, מהווה עבירה לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי, הקובע כי חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו מאסר שנתיים. בשל חשיבות יחסי האמון בין חיילים קיימת נטייה להחמיר עם מי שהורשע בגניבה מחיילים. הפרקליטות הצבאית רשאית לטפל בעבירה בדין משמעתי (כאשר שווי הרכוש נמוך מ-1,000 ש"ח), בכתב אישום לפי סעיף 84, בכתב אישום לפי חוק העונשין במקרים חמורים, או בהסדר מותנה.

גניבת רכוש צה"ל

סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי הוצאת רכוש צבאי מרשות הצבא היא עבירה פלילית, שעונשה מאסר שלוש שנים אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע, ומאסר שבע שנים אם הוא עולה עליו. העבירה חלה גם כאשר הרכוש מועבר מיחידה אחת לאחרת, ולא רק כאשר הוא מגיע לידי אזרח. ההנחה שלפיה כל עוד הרכוש נשאר בידי הצבא לא מדובר בעבירה היא הנחה שגויה.

גניבה בידי עובד ציבור

כאשר מדובר באזרח עובד צה"ל, עשויה לחול חפיפה בין הדין הפלילי הצבאי לאזרחי. סעיף 390 לחוק העונשין קובע כי עובד ציבור הגונב נכס מדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, בשווי העולה על אלף שקלים, דינו מאסר עשר שנים.