מה זה צו 12? פקודת המעצר בעבירות השתמטות ועריקות

צו 12 הוא פקודת גיוס ההופכת לאחר כחודש לפקודת מעצר כאשר לא נרשמת התייצבות. הוא מוצא כנגד מיועד לשירות ביטחון שלא התייצב לצווים או למועד הגיוס, וכולל בתוכו צו עיכוב יציאה מהארץ. הצו מופעל רק לאחר שנשלחו זימונים קודמים שלא נענו, ונחשב לסמכות המיועדת למקרים מיוחדים.

הגורמים המעורבים בטיפול בצו 12

בישראל קיימת חובה להתגייס לשירות צבאי בגיל 18, וכבר מגיל 16 נדרשים המיועדים לשירות ביטחון להתייצב למיונים ולבדיקות. כאשר מלש"ב אינו מתייצב שוב ושוב לבדיקות או למועד הגיוס, עשוי להיות מוצא כנגדו צו 12 – פקודת מעצר צבאי.

מתי מוציאים צו 12?

מלש"ב מקבל תאריך התייצבות לצו הראשון, אך המערכת לא בהכרח פועלת נגדו מיד. נקבעים לפחות שלושה תאריכים נוספים, וכאשר לאחר ארבעה מועדים לא התייצב, מוצא צו 12. הצו מאפשר לגייס מלש"ב לשירות סדיר גם ללא קביעת פרופיל רפואי מלא, אם לא התייצב לבדיקות או סירב להשלימן, כאשר סירוב לבדיקה מהווה עבירה צבאית חמורה. בית המשפט העליון הגדיר את הסמכות כבעייתית ומיועדת למקרים מיוחדים בלבד.

צו עיכוב יציאה מהארץ

לאחר 30 ימים מפקודת המעצר מוצא צו 12 הכולל בתוכו גם צו עיכוב יציאה מהארץ, עד להשלמת ההליכים בלשכת הגיוס. כל הזימונים מצה"ל נשלחים לכתובת המעודכנת במשרד הפנים, ולכן מי שמשנים כתובת מחויבים לעדכן אותה מגיל 16 ואילך גם מול מרכז מיטב. אי קבלת הזימון אינה פוטרת מעונש.

ההבדל בין נפקדות, עריקות והשתמטות

נפקדים הם חיילים שעזבו את הצבא ללא רשות לתקופה של עד 21 ימים. החל מהיום ה-21 נחשב החייל לעריק, ומהיום ה-45 להיעדרותו מועבר הטיפול מהיחידה ליחידת מיטב. השתמטות מתייחסת למלש"בים שלא הגיעו לצו הראשון או ליום הגיוס. בנקודה זו חל חוק השיפוט הצבאי גם על מועמדים לשירות שטרם עברו חיול, כך שהם עוברים עבירה פלילית וצבאית כאחד.

טיפול בעריקות בקו"ם במסגרת צו 12

משתמטים שלא התייצבו לגיוסם למעלה מ-540 ימים מועברים לטיפול בבית דין צבאי ומוגש נגדם כתב אישום. עריקי בקו"ם שתקופת היעדרותם עלתה על 180 ימים במצטבר מועברים אף הם לבית הדין הצבאי. בתקופות היעדרות נמוכות יותר חלה שפיטה בידי קצין שיפוט בכיר בבקו"ם, שסמכויות הענישה שלו מצומצמות יותר.