בקשת חנינה לנשיא המדינה עבור חיילים

בקשת חנינה לנשיא המדינה בעניינו של חייל מוגשת במטרה להקל בעונש, לקצר את תקופת מחיקת הרישום הפלילי או לקבל חנינה מלאה בעקבות הרשעה בבית דין צבאי. כל חייל, נגד או קצין שהורשע רשאי להגישה, ומדור חנינות בפרקליטות הצבאית ממלא תפקיד מרכזי בגיבוש ההמלצה לנשיא.

מהלך הטיפול בבקשת חנינה

בקשת חנינה לנשיא המדינה בעניינו של חייל בצה"ל מוגשת במטרה למחוק רישום פלילי בעקבות הרשעת החייל בבית דין צבאי. כל חייל, נגד או קצין שהורשע בבית דין צבאי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה, אם להקלת העונש, אם לקיצור תקופת מחיקת הרישום הפלילי ואם לחנינה מלאה.

תוכן הבקשה

הגשת בקשת חנינה צריכה להיערך בצורה מקצועית ומפורטת, ולכלול את פרטי החייל, מספר ההליך ומקום השיפוט, העבירה ונסיבותיה, העונש והטעמים לבקשה. ראוי להציג טעמים בדבר שירותו הצבאי התקין של החייל, נסיבותיו האישיות ותרומתו לחברה, בתימוכין של המלצות מפקדים, תעודות הצטיינות ומסמכים נוספים המאמתים את נימוקי הבקשה.

מהלך הטיפול בבקשה

הטיפול בבקשת חנינה מורכב וכולל מעורבות של גורמים רבים. הבקשה נשלחת ללשכת נשיא המדינה, ועותק ממנה מועבר למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, בבית הספר למשפט צבאי. עם קבלת הבקשה פונה מדור חנינות לגורמים שונים לקבלת מידע או חוות דעת. בתום איסוף החומר נכתבת חוות דעת הפצ"ר או סגנו, ומועברת לעיון וחוות דעת ראש אכ"א, הרמטכ"ל ושר הביטחון. שר הביטחון מעביר את חוות דעתו לנשיא המדינה, והנשיא מוסר את החלטתו ישירות למבקש.

תפקיד מדור חנינות

מדור חנינות בפרקליטות הצבאית מרכז את כל בקשות החנינה של חיילי צה"ל המופנות לנשיא המדינה. המדור ממלא תפקיד מרכזי בהחלטה הסופית, שכן הוא אוסף מידע מכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובסמכותו להמליץ לחון את החייל באופן מלא, חלקי או לא לחון כלל. להמלצת המדור משקל כבד בהחלטת הנשיא.