חקירת מצ"ח וגופי החקירה בצה"ל

חייל הזומן לחקירה נדרש להכיר את זהות גוף החקירה ואת זכויותיו. בצה"ל פועלים שלושה גופים עיקריים: מצ"ח, המשטרה הצבאית החוקרת; קצין בודק (קבו"ד) בעבירות קלות יותר; וועדת חקירה (וח"ק) לאיתור כשלים. בכל אחד מהם עומדת לנחקר זכות ההיוועצות בעורך דין המוסמך להופיע בבית דין צבאי.

גופי החקירה העיקריים בצה"ל

חייל העומד בפני חקירת מצ"ח, חקירת קצין בודק (קבו"ד) או ועדת חקירה (וח"ק) נדרש להבין מיהם גופי החקירה ומהן זכויותיו. מימוש הזכות לייעוץ משפטי בשלבי החקירה השונים עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על תוצאות החקירה וההליך.

מצ"ח – המשטרה הצבאית החוקרת

מצ"ח היא גוף החקירה המשמעותי בצה"ל, האמון על רוב החקירות במגוון עבירות חמורות – נשק, רכוש, אלימות וסמים. עם התעורר חשד לביצוע עבירה כזו, מפנה היחידה את העניין לחקירת מצ"ח. חוקרי מצ"ח עוברים הכשרה מקצועית, וממצאי החקירה מועברים לפרקליט הצבאי המחליט כיצד לנהוג בתיק.

קבו"ד – קצין בודק

קצין בודק פועל בחקירת מקרים שאינם מצדיקים חקירת מצ"ח, ונושא דרגה זהה או גבוהה משל החשוד. חקירת קבו"ד מתקיימת, בין היתר, כאשר קצין שיפוט בכיר מקבל תלונה שאינה נתונה לדין משמעתי, כאשר פרקליט צבאי מורה על מינוי קצין בודק, וכן בבדיקת חוסר בציוד אפסנאי או אובדן מסמכים סודיים.

וח"ק – ועדת חקירה

ועדת חקירה היא כלי בידי המפקד לאיתור כשלים בגוף שעליו הוא מופקד ולהפקת לקחים. בראשה עומד קצין, וחבריה חיילים או קצינים מן המפקדה שבה אירע האירוע, ללא משוא פנים או ניגוד עניינים. הוועדה מתנהלת בדלתיים סגורות, אך חייל שעלול להיפגע שמו הטוב רשאי להיות נוכח בישיבות הנוגעות אליו, לחקור עדים, להשמיע את דבריו ואף להיות מיוצג.

זכות ההיוועצות בעורך דין

חיילים המוזמנים לחקירת מצ"ח, קבו"ד או וח"ק רשאים לקבל ייעוץ מסנגור המוסמך להופיע בבית דין צבאי. חייל שנעצר רשאי להודיע מיד על מעצרו ומקומו ולממש זכות היוועצות בפרטיות טרם המשך חקירתו. אסור לחוקר להמשיך בחקירה בטרם ניתנה לחשוד אפשרות להתייעץ עם עורך דין, אלא אם ויתר על כך.