כמה זמן כלא נותנים על עריקות מהצבא? — טווחי עונשים

״כמה כלא הוא יקבל?״ — זו השאלה הראשונה שכל הורה שואל. התשובה: אין ״תעריפון.״ העונש על עריקות נקבע על ידי שופט צבאי שמביא בחשבון עשרות גורמים. אבל יש טווחים מוכרים שעו״ד מנוסה יכול לצפות אותם — ויותר חשוב, להשפיע עליהם.

טווחי עונשים ריאליים — לא תיאורטיים

הטווחים הבאים מבוססים על גזרי דין של בתי הדין הצבאיים:

• 22-60 ימים — 1-3 חודשי מאסר בפועל. עם חזרה מרצון ועבירה ראשונה: אפשרי מאסר על תנאי בלבד
• 2-6 חודשים — 3-9 חודשים. הטווח הנפוץ ביותר. פה עו״ד עושה את ההבדל הכי גדול
• 6-12 חודשים — 9-18 חודשים. נחשב עריקות ״ממוצעת״. מאסר בפועל כמעט ודאי
• שנה-שנתיים — 18-30 חודשים. עריקות ארוכה. כאן כבר מדברים על שנים של כלא
• מעל שנתיים — 2-4 שנים. מקרים חריגים. לפעמים כולל עבירות נלוות

מה מחמיר את העונש — הגורמים שמעלים

השופט מחמיר כאשר: החייל ערק בזמן מבצע או לחימה (חומרה מקסימלית — סעיף 92(ב) קובע עונש כפול); ביצע עבירות בזמן העריקות (סמים, גניבה, אלימות); נתפס ולא חזר מרצון; יש לו עבר של נפקדויות קודמות; סירב לשתף פעולה בחקירה; או שהעריקות פגעה ביכולת המבצעית של היחידה.

מה מקל את העונש — הגורמים שמורידים

השופט מקל כאשר:

1. 1חזרה מרצון — הגורם המקל המשמעותי ביותר. הנחה של 30-50% מהטווח. חזרה עם עו״ד = הנחה מקסימלית.
2. 2מצב נפשי מתועד — חוות דעת פסיכיאטרית שמראה דיכאון, חרדה, או PTSD שלא אובחנו. לא ״תירוץ״ — אלא הסבר שמשנה את תמונת ההרשעה.
3. 3גיל צעיר ועבירה ראשונה — חייל בן 18-19 בעבירה ראשונה מקבל יחס מקל יותר מחייל בן 21 בעבירה שנייה.
4. 4נסיבות משפחתיות — הורה חולה, משפחה במצוקה כלכלית, אחריות על אחים. מכתבים ומסמכים רפואיים הם ראיות חזקות.
5. 5שיתוף פעולה מלא — הודאה, חרטה, ונכונות לסיים שירות. בתי הדין מעריכים חייל שלוקח אחריות.

שלושה מקרים — שלוש תוצאות שונות

עריקות של 4 חודשים — שלוש תוצאות: חייל א' (נתפס, עבר עברייני, לא שיתף פעולה) — 9 חודשי מאסר. חייל ב' (חזר מרצון, עבירה ראשונה, ללא עו״ד) — 5 חודשים. חייל ג' (חזר מרצון עם עו״ד, חוות דעת פסיכיאטרית, הסדר טיעון) — 2 חודשים בלבד. אותו משך עריקות. שלוש תוצאות שונות. ההבדל: ייצוג, הכנה, וראיות מקלות.

הסדר טיעון — כשהעו״ד חוסך שנים

ברוב תיקי העריקות, ההליך מסתיים בהסדר טיעון — הסכם בין ההגנה לתביעה שנקבע לפני גזר הדין. עו״ד מנוסה יודע מתי להסכים להסדר ומתי לסרב ולהלחם בבד״צ. הסדר טוב חוסך חודשים (ולפעמים שנים) של מאסר. הסדר גרוע — ״חוסך״ זמן אבל נותן עונש כבד מדי. לכן חשוב שהעו״ד יכיר את הפסיקה ואת הטווחים.