שחרור ממילואים עקב נכות נפשית: ההליך, ההבדלים והזכויות

שחרור ממילואים עקב נכות נפשית מתבצע כאשר הצבא או משרד הביטחון קובעים שהמשך השירות עלול להחמיר את מצב הלוחם. צה"ל נוטה לבחון מחדש שירותם של לוחמי מילואים עם מעל 30% נכות נפשית, בחיובם להיפגש עם קב"ן שיקבע את כשירותם. חוק שירות ביטחון מקנה לצבא סמכות לשקול מחדש את כשירות המשרת, לצד זכות ערעור.

הבדלים בין שחרור ממילואים רפואי לנפשי

שירות המילואים הוא חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים מאזרחי ישראל, ובמיוחד של לוחמים הנקראים שוב ושוב להתייצב. לצד התרומה למדינה גובה השירות מחירים אישיים ונפשיים, ובשנים האחרונות מתרבים המקרים שבהם לוחמים מוכרים כבעלי נכות נפשית, בין היתר על רקע פוסט טראומה הנובעת מהשירות או מהלחימה.

מהו שחרור ממילואים עקב נכות נפשית

נכות נפשית היא מונח משפטי ורפואי המתייחס לפגיעה בתפקוד הנפשי הנובעת מאירועים טראומטיים או מחלות נפש מוכרות. השחרור מתבצע כאשר הצבא או משרד הביטחון קובעים שהמשך השירות עלול להחמיר את מצב הלוחם או לסכן אותו ואת סביבתו. חוק שירות ביטחון קובע כי חייל מילואים חייב להתייצב כל עוד לא קיבל פטור או דחייה.

אחוזי נכות והקשר לשירות

קביעת אחוזי הנכות היא באחריות משרד הביטחון, באמצעות אגף השיקום וועדות רפואיות ייעודיות. כאשר נקבעו לחייל מעל 30% נכות על סעיף נפשי, מדובר ברף שממנו נוטה צה"ל לבחון מחדש את כשירותו לשירות מילואים פעיל, בזימון לפגישה עם קב"ן שיבחן את מצבו וייתן חוות דעת אם להמשיך לגייסו או לשחררו.

תהליך הבדיקה מול קב"ן

• זימון לפגישה, לרוב בדרישה להתייצב תוך שלושה ימים לפגישה עם קב"ן.
• בדיקה מקצועית הכוללת שיחה אבחונית ובחינת מסמכים רפואיים.
• המלצת הקב"ן אם החייל כשיר להמשיך לשרת או שיש לגרוע אותו ממצבת המילואים.
• זכות ערעור על ההחלטה בפני גורם בכיר יותר.

זכויות חייל המילואים בהליך

לחייל מילואים זכויות ברורות מול החלטות הצבא: זכות לשימוע ולדעת מה נשקל בעניינו, זכות לערער על החלטת הקב"ן ולעיתים אף לפנות לבית הדין הצבאי לערעורים, זכות לייצוג משפטי, וזכות ליחס הוגן ורגיש השומר על כבוד האדם. חשוב להדגיש כי חובת הדיווח על שינוי במצב הבריאותי מוטלת על החייל עצמו.