פטור מהצבא מטעמי מצפון: ההליך, הפסיקה וההבחנה מסרבנות סלקטיבית

חוק שירות ביטחון מחייב כל גבר ואישה מעל גיל 18 בגיוס לצהל, אך מכיר בעילה נדירה של פטור מטעמי מצפון. הבקשה מוגשת לוועדת המצפון, הגורם הצבאי היחיד המוסמך להעניק פטור זה, לפחות 90 יום לפני מועד הגיוס. הפטור נבחן בשיקול דעת מחמיר, וקיים פער ניכר בהיקף האישורים בין בנים לבנות.

הבדל בין פטור מצפון לפטורים אחרים

פטור מטעמי מצפון הוא עילה נדירה ומורכבת. הבקשה חייבת להיות מוגשת לוועדת המצפון לפחות 90 יום לפני מועד הגיוס, אחרת היא נגנזת ללא התייחסות לתוכנה. הוועדה היא הגורם הצבאי היחיד המוסמך להעניק את הפטור, ופועלת בנפרד עבור בנים ובנות.

הליך ההגשה וועדת המצפון

על המבקש להוכיח את תפיסת עולמו מול לשכת הגיוס בצו הראשון, כאשר רוב הטענות נסובות סביב התנגדות לשימוש בנשק, לקבלת מרות או לשיתוף פעולה עם מערכת היררכית. הבקשה כוללת נימוקים מפורטים ותצהיר, ולאחר הגשתה מוזמן המבקש לראיון בפני הוועדה, שחבריה נציגי צהל וחבר אזרח. התעלמות מצו הגיוס, נפקדות או חוסר שיתוף פעולה עלולים למנוע את ההזמנה לוועדה ולהוביל לשפיטה ולענישה.

הפער בהיקף הפטורים בין בנים לבנות

ועדת המצפון לבנות מתכנסת לעיתים קרובות ומעניקה, על פי דיווחים, כ-300 פטורים בשנה בממוצע, אם כי בשנים האחרונות התנאים הוחמרו. ועדת המצפון לבנים פועלת באופן שונה: רק מספר קטן של פונים מגיע לראיון, וההיקף השנתי עומד על כ-10 פטורים בממוצע בלבד, שכן הצבא נוטה להגדיר בנים סרבנים כסרבנים סלקטיביים או פוליטיים. לפי עתירת חופש מידע מ-2022, כ-40 אחוז ממבקשי הפטור על רקע מצפון קיבלו אותו.

ההבחנה מסרבנות סלקטיבית והלכת זונשיין

מבחינה משפטית אין זכות מובטחת לפטור מטעמי מצפון. החוק אינו מגדיר את הפטור במפורש אלא מייחסו לסרבנות מטעמים אחרים הנבחנת מקרה לגופו. סרבנות המכוונת נגד מדיניות או פעולה ספציפית, ולא נגד השירות או האלימות בכללם, נחשבת סרבנות סלקטיבית שאינה מזכה בפטור. העיקרון עוגן בבית המשפט העליון בבגץ זונשיין נגד הפרקליט הצבאי הראשי, בגץ 7622/02, שדן בעתירת חיילי מילואים שסירבו לשרת ביהודה ושומרון מטעמי מצפון. הנשיא אהרן ברק קבע כי יש להבחין בין סרבנות מצפון מלאה לסרבנות סלקטיבית, והזהיר מפני מדרון חלקלק שיפגע ביכולתו של צהל לתפקד כצבא העם.